"החתונה נראתה לי כסיטואציה מאיימת"

ביטול חתונה ברגע האחרון נחשב עדיין לאירוע חריג, אבל מסתבר שתהיות לבטים וחששות מלווים זוגות רבים בתקופה שבין ההחלטה להינשא ועד ליום החתונה, מה הן הסיבות הגורמות לזוגות רבים ללחצים נפשיים ערב לפני היום המאושר בחייהם? מדוע המצב מורכב עוד יותר כשמדובר בכלות וחתנים ב'סיבוב שני'? ועד כמה דווקא ההכנות לחתונה עלולות להוביל לפיצוץ?    

אז נכון שלסיפורם של טלי ואביב אורון, תושבי תל-אביב, יש בסופו של דבר הפי אנד, אבל הוא היה יכול להסתיים אחרת לחלוטין. השניים, בשנות השלושים לחייהם, נשואים מזה שנה וחצי, אך על פי התוכנית המקורית הם היו אמורים להתחתן כבר לפני שש וחצי שנים.

אז, לפני שש וחצי שנים, הם עשו כבר את כל ההכנות המקובלות – קבעו מועד, ביקרו ברבנות, שלחו הזמנות לאורחים, שילמו מקדמה לגן האירועים, סגרו עם חברת הקייטרינג, שכרו צוות צילום וסגרו להקה לאירוע. ואז, שלושה שבועות בדיוק לפני מה שאמור היה להיות היום השמח בחייהם, החליט אביב לסגת מהרעיון – וביטל את החתונה.

"נכנסתי לחרדה היסטרית", הוא משחזר היום, בגילוי לב, את שעבר עליו באותה תקופה לפני שש וחצי שנים, "הייתי בטוח באהבה שלי לטלי ובאהבה שלה אלי, אבל כל המסביב הפחיד אותי. שיתק אותי. זה נראה לי כצעד שלא אוכל לעמוד בו. החתונה נראתה לי כסיטואציה מאיימת. הראש שלי לא הפסיק לעבוד ולחפש צידוקים למה לא להתחתן – חשבתי שאני צעיר מידי, חשבתי שלא אוכל לעמוד במחויבויות הכלכליות הנובעות מהקמת משפחה, חשבתי שאני מאבד את העצמאות שלי. מעבר לזה, במהלך ההכנות לחתונה, התברר לי שטלי ואני לא בדיוק משדרים על אותו גל בכל הנושאים…" הבחירות שלנו שונות, אני רוצה אירוע מצומצם וטלי רוצה אירוע רב משתתפים, אני רוצה תקליטן וטלי רוצה להקה לאירוע וכך עוד המון דברים וקונפליקטים שצצו.

גם אם הזמן ריפא כבר את הפצעים, גם היום, שש וחצי שנים אחרי, טלי נשמעת נסערת כשהיא משחזרת את שיחת הטלפון בה בישר לה אורון כי החליט לבטל את החתונה. "זה נפל עלי כרעם ביום בהיר", היא אומרת, "פשוט לא האמנתי שזה קורה לי. זה נשמע תלוש מהמציאות, מכיוון שבכל השבועות שלפני הוא שידר שהכל בסדר ושהוא שמח על מה שקורה. הכי כעסתי עליו שהוא לא רצה להיפגש כדי לדבר על ההחלטה שלו. הוא פשוט ברח. יומיים לאחר מכן הוא עלה על מטוס ונסע לחודשיים לחבר שלו בארצות הברית. אני נשארתי כדי 'לנקות' את הנזק – החובות, ההורים, האורחים, החברים. זה ממש לא היה קל, בעיקר מבחינה נפשית. לקח לי כמה חודשים טובים עד שהתאוששתי…"

כיום, במבט לאחור, מגדירים השניים את ביטול החתונה כ"חוויה מתקנת", כזו שהובילה, בסופו של דבר, לאיחודם מחדש ול… נישואיהם. ולמרות זאת, את הטראומה שחוו בגין המעשה – כל אחד מהזווית האישית שלו – הם לא ישכחו כל ימי חייהם. "גם כיום, במרחק של שנים, קשה להסביר במילים את מה הרגשתי בשבועות שלפני החתונה שלא התקיימה", אומר אביבי, מהנדס תוכנה במקצועו, "דיברתי עם כמה גברים שעמדו לפני החתונה, אבל הם לא הבינו על מה אני מדבר. התחושה הייתה שאני הולך לאבד את החיים שלי. זה היה יותר חזק ממני. רק לאחר חצי שנה, בעקבות פגישה מחודשת עם טלי, הלכתי לפסיכולוג. רק אז הבנתי שאני לא יוצא דופן. שהפחד מפני חתונה – זה דבר שלא מעט גברים ונשים חווים אותו לפני שהם נישאים".

הפסיכולוגית הקלינית,טוענת שתופעת "הרגליים הקרות – "פוביה", כפי שמגדירים אותה רבים – כבר מזמן אינה שכיחה ויוצאת דופן וניתן למצוא אותה, למען האמת, הרבה שנים לאחור. "רובם הגדול של הזוגות העומדים לפני חתונה, מתמודדים עם הפחדים לקראת מה שנחשב כמהלך החשוב ביותר בחייהם – מעבר מחיים עצמאיים לחיי משפחה, שותפות ואחריות", היא אומרת, "רוב רובם של הזוגות מצליחים להדחיק את הספקות, את הלבטים ואת הפחדים המלווים אותם – ולא מעיזים אפילו להתעמת עמן, כל שכן לשנות את ההחלטה שקיבלו. כיום, בשל הפתיחות הקיימת בחברה בכל הקשור לרגשות ופחדים – קל יותר ללכת צעד אחד נוסף קדימה. דהיינו: להודות האחד בפני השני בפחדים ובחששות. כאשר צד אחד מעלה את התהיות והשני נותר מקובע בדעתו-החלטתו – הקרע שנוצר דיו כדי להוביל לפיצוץ".

לא ניתן, כמובן, לסמן במדויק את הסיבות המביאות-גורמות לבצע את המהלך הדרמטי – ביטול חתונה. הסיבות-נסיבות רבות ומגוונות. כל אחד ואחת נושאים את אלו הייחודיות להם. לדעתה של ד"ר רביב, מי שעסקה במסגרת עבודתה  בארה"ב במגוון עבודות מחקר בנושא חתונה, משפחה וזוגיות, על מנת להבין את הגורמים שהביאו את אחד מבני הזוג (במקרים לא מעטים גם את שניהם…) לסגת מהתחייבות, יש בראש וראשונה להתמקד במה שמכונה ההיסטוריה האישית שלו. לרגע האישי, כך מסתבר, יש השפעה גדולה מאוד בכל הקשור לרצון וליכולת להתחייב ולהתמסד.

ד"ר רביב מביאה סיפור של גבר בן 31, משכיל ובעל אמצעים, שביטל את חתונתו – לצעירה נאה עימה ניהל מערכת יחסים במשך ארבע שנים, שבוע לפני מה שאמור היה להיות היום המאושר בחייהם. אותו גבר, כך מספרת ד"ר רביב, היה נתון בתת הכרתו תחת השפעה עמוקה של גירושי הוריו, בהיותו בן 12.

"משיחות שניהלתי עם הגבר, הוא סיפר לי שלאחר שנה-שנתיים הכירה אימו גבר ונישאה לו. אביו לעומת זאת, לא נישא מחדש. היו לו אמנם קשרים רומנטיים, אך כאלה שלא הבשילו להקמת משפחה חדשה. הגבר סיפר לי שהוא היה קשור מאוד לאביו, שהפך ברבות השנים – פועל יוצא לעובדה שהמשיך לחיות בגפו, ללא קשר רגשי קבוע וללא מסגרת משפחתית – לאדם כעוס ומתוסכל. האב, כך מסתבר, כל השנים המשיך להאשים במצבו את האם –  רעייתו לשעבר".

ד"ר רביב מספרת כי מצבו הנפשי הקשה של אביו – פועל יוצא לכישלון הנישואים, צעד אותו יזמה אמו, נצרב אצלו בתת ההכרה לכל אורך השנים. "לאותו גבר צעיר, כפי שהסתבר לי מתוך השיחות עימו, לא היה מה שאנחנו מכנים בשפה המקצועית מודל ברור של זוגיות יציבה ותומכת. אחזה בו בהלה כל פעם שנתגלו קונפליקטים בינו לבין מי שאמורה הייתה להיות אשתו. הוא לא ידע כיצד להתמודד עם אי ההבנות ביניהם, הוא גם לא ידע איך לסיים אותם. כל עימות קשה, ולו השולי ביותר, נראה לו כסוף העולם. זה יצר אצלו לחץ שגרם לעייפות ולשחיקה – ומכאן ועד הרצון 'לשבור את הכלים' המרחק כבר לא היה גדול".

מקרה אחר עליו מספרת ד"ר רביב מתייחס לאישה בת 28, משכילה ונאה, הבת הבכורה להורים ממעמד הביניים. אותה אישה צעירה הגיעה אליה לטיפול, מספר חודשים לאחר שביטלה – ממש ברגע האחרון – את נישואיה לגבר צעיר ונאה, עימו ניהלה מערכת יחסים של שנתיים. משיחות שקיימה עם ד"ר רביב האישה הצעירה, התברר כי בכל שנות חייה עשתה כל שרק ניתן לרצות את הוריה, שראו בה דוגמא ומופת עבור ארבעת אחיותיה הצעירות.

מספרת ד"ר רביב: "משך כל שנות חייה היא השתדלה לרצות את הוריה, תוך שהיא נמנעת מכל  עימות עימם ולא אחת מבטלת לחלוטין את רצונותיה האמיתיים. בשיחה עימי היא התוודתה כי מערכת היחסים עם מי שאמור היה להיות חתנה, הייתה מערכת יחסים טובה ובריאה, אך לא היה בה את אותו משהו ש'יעשה לה את זה', כפי שהגדירה זאת. לדבריה, ההחלטה להינשא באה לא מעט בשל ההערכה הרבה לה זכה בן זוגה מהוריה, שראו בו חתן ראוי. האישה, כך הבנתי מדבריה, נשאה בקרבה את כל המשקעים והכעסים, עד שיום אחד זה התפרץ החוצה – ערב חתונתה. די היה בניצוץ אחד קטן –במקרה של חילוקי דעות בנושא זניח עם בן זוגה – כדי שהכל יתפוצץ. וזה בדיוק מה שקרה".

פרק ב' – משקעי מרחפים מעל

מחקר שנערך לפני כחמש שנים בארה"ב, בקרב 1754 זוגות צעירים שעמדו בפני נישואין מגלה כי אצל 47% מהם (57% אצל הגברים ו-37% אצל הנשים) הסתתר חשש מפני טקס החתונה. 90% מאותם אלה שהביעו חשש מהצעד שהם עומדים לבצע, סיפרו כי הם תוהים כל העת האם בן/בת הזוג היא (או הוא…) אכן "האחת והיחידה".

60% מאותם אלה שהביעו חשש מהחתונה, סיפרו כי מה שבעיקר גורם להם לרתיעה, הוא הטקס עצמו. ליתר דיוק: הסמליות שבו – המעבר מחיים עצמאיים לחיי משפחה עם כל המחויבויות שבכך. 47% ממשתתפי המחקר התוודו כי החששות שלהם נובעים בעיקר מחוסר המוכנות הנפשית שלהם למערכת יחסים כנה, פתוחה ואמיתית – כפי שמתחייב במערכת נישואין.

אחת המסקנות המרכזיות אליהם הגיעו החוקרים באותו מחקר הייתה שחלק לא מבוטל מהחתונות העתידיות (37%) הן דווקא פועל יוצא ל… לשגרה המשתלטת על מערכת היחסים. אנשי המקצוע, המתמחים בנושאים כגון זוגיות, מין ומשפחה, יודעים להסביר את התופעה הנשמעת אבסורדית משהו, בכך ש"לאחר שנה-שנתיים-שלוש של ביחד, כשהלהט הראשוני והמתח הטבעי מתפוגגים נוצר איזה רצון תת הכרתי 'להדליק' מחדש את הזוגיות ואין כמו תכנון חתונה כדי לעשות זאת", אומרת-מסבירה ד"ר רביב, "העיסוק בחתונה ושיתוף הפעולה לקראת האירוע, יוצר על פניו תנופה מחודשת לזוגיות. וכיון שמדובר אחרי הכל במהלך מלאכותי – שבפועל לא משנה את תמונת המצב הטבעית של שחיקה, הרגל וכו' – מהר מאוד צפים ועולים סימני השאלה בכל הקשור לחתונה, לעתיד המשותף ולזוגיות".

והיא מוסיפה: "חשוב גם לציין שלמרות שהדעה הרווחת היא שחתונה מקרבת את בני הזוג ויוצרת אצלם שותפות, בפועל, כפי שמתברר, התקופה הזו עלולה לגרום דווקא להמון חילוקי דעות ביניהם. במגוון הגדול של ההחלטות שעל בני זוג לקבל בהכנות לחתונה – החל מקביעת מועד החתונה והאולם, דרך מספר האורחים וסדר ישיבתם וכלה בקביעת איזה 'צד' ישלם מי וכמה – יש סיכוי גדול להיווצרות של קונפליקטים. ולפתע, כשמתברר שלא בכל דבר הצדדים רואים עין בעין את הדברים – מתחילות להתעורר תהיות, המובילות באופן טבעי לחששות ולפחד".

על רקע כל הנ"ל, המצב טעון ומורכב פי כמה אצל זוגות המתכננים נישואים בפעם השניה או השלישית בחייהם. מעבר לכל הסימפטומים המוכרים והידועים אצל רווקים ורווקות, אצל רוב רובם של הגרושים והגרושות, קיימים המשקעים הרגשיים שנותרו כתוצאה מכישלון הנישואים הקודמים.

ליזה שפר, 47, מנהלת שיווק ברשת צעצועים גדולה, עברה את התהיות ההתלבטויות וגם הפחדים הללו אך לפני שנה ומחצה, כאשר נישאה בשנית. שפר, אם לשניים, תושבת הרצליה, מספרת בגילוי לב כי היא הייתה בפאניקה ממש בשבועות שלפני החתונה, למרות שהיא זו שכל העת לחצה על בן-זוגה למסד את יחסיהם כדת וכדין.

"כישלון פרק א' בחיי ריחף כל הזמן מעל הראש", היא משחזרת, "המחשבה שאולי אני עומדת לטעות בפעם השניה הלחיצה אותי מאוד. שכבתי בבית במיטה ותהיתי האם בן-זוגי הוא הוא האיש המתאים לי. כי כך גם האמנתי, אחרי הכל, כשנישאתי לראשונה. לכל זה התווספה תהייה נוספת: האם אוכל לתמרן במערכת זוגיות צמודה ואינטנסיבית, לאחר ששנים כבר התרגלתי לתפקד ולהתנהל כאישה עצמאית. כיום אני נזכרת בכל סימני השאלה הללו בחיוך, אבל אז זה הרס אותי מבפנים".

 

אנו באיליי הפקות מאחלים לכם שהחתונה והאירוע שלכם יהיו בדיוק כפי שתכננתם ואנו באיליי הפקות להקת חתונה נדאג לחוויה מוסיקלית מדהימה לאורך כל האירוע.